הקיבוץ המאוחד, ספריית הילל בן חיים, 2008
מאת פרופ' שמואל מורה
בהיותי סטודנט באוניברסיטה העברית, השתתפתי בשיעורים הכלליים שלימדו בזמנו פרופ' הלל בן-ששון, פרופ' ביינרט ופרופ' מלמט על יהדות ספרד והמזרח במאה העשרים, התשובה הייתה שאין מקורות ויצירות. מרצים אחרים אמרו שיהדות ספרד והמזרח ירדו כבר מבמת ההיסטוריה. מאז שהצטרפתי לסגל האקדמי של האוניברסיטה העברית בשנת 1966שמתי למטרה לחשוף את יצירותיהם של יהודי ספרד והמזרח בשפה העברית והערבית ומאמרנו המשותף - של פרופ' לב חקק ושלי - בספר הראשון של מרכז מורשת יהדות בבל, ?מחקרים בתולדות יהודי עיראק ובתרבותם", היה הצעד הראשון בכיוון זה. פרופ' חקק המשיך ללא לאות בגילוי יצירותיהם החילוניות של יהודי בבל, לצד מאמציו המפוארים של ד"ר אברהם בן יעקב בתחום היצירה הדתית בעיראק בעיקר. הדבר מוכיח שמוטל על כל עדה ועדה בישראל לחפש ולגלות את אוצרותיה הגנוזים, כדי להעמידם לרשות הקוראים והחוקרים בעולם.
שלושת ספריו האחרונים של פרופ' לב חקק מאוניברסיטת קליפורניה בלוס-אנג'לס, הם עדות מובהקת לצורך להמשיך ולגלות את אוצרות היצירה של יהדות זו. בספרים אלה הוא מוסיף עוד נדבך חשוב לחקר תולדותיהם של יהודי בבל, בחושפו את יצירתם הספרותית בשלוש מאות השנים האחרונות לחייהם בבבל. ספרים אלה מגלים יצירות בעלות ערך ספרותי רב, שנזנחו ונשכחו. בספרו "ניצני היצירה העברית החדשה בבבל" (מרכז מורשת יהדות בבל, 2003 ), הוא הציג בפעם הראשונה קשת רחבה של שירה, מאמרים, פרוזה ומחזה מבבל. בספרו "איגרות הרב שלמה בכור חוצין" (ספריית הילל בן חיים, הקיבוץ המאוחד, 2005 ) הוא כינס את איגרותיו של הרב מבבל שנתפרסמו בכל כתבי העת העבריים בדורו, ובמבוא רחב הציג בפני הקורא רקע תרבותי-רוחני שמתוכו צמחו איגרות אלו. בקרוב יופיע בארה"ב ספרו באנגלית, שהוא עיבוד הספר "ניצני היצירה העברית בבבל".
לב חקק מזכה אותנו במחקר נוסף: עתה הוא מביא לקורא את "תוכחות מוסר" לעזרא הבבלי, יצירה שקראתי בנשימה עצורה. בספרים אלה עושה פרופ' לב חקק מלאכה נאמנה של הצגת היצירה העברית בבבל, הצגת הקשר ההדוק בין רבני בבל ומשכילי יהדות אירופה וארץ- ישראל ותרומתם של משוררי יהדות בבל וסופריה לשימור הלשון העברית בגלות ישמעאל. ספר זה מאשש שוב את דבריו של פרופ' לב חקק על קיומה של ספרות עברית חשובה בארצות המזרח שנשתכחה ונעלמה מעיני חוקרי הספרות העברית. ?ספר תוכחות מוסר" תובע מאיתנו תשומת לב וקשב למסריו המוסריים ומרגש אותנו בדרכים בהן הם מובעים. חסד עשה הגורל לתרבותם של יהודי בבל ששימר ספר מיוחד זה, וזכות גדולה היא לפרופ' לב חקק לגלותו ולהביאו מחדש אל ציבור החוקרים והקוראים. זוהי תגלית חשובה לגבי התקופה שחי בה המחבר והזרמים המוסריים והרעיוניים שהיו בקהילות המזרח לאחר תקופתו המשיחית של שבתאי צבי והאכזבה שחלה ביהדות העולם לאחר נפילתו והתאסלמותו.
לב חקק חושף כאן תגלית מבבל: זוהי תגלית של יצירתו של איש רוח יהודי מבגדאד, שספרו ?תוכחות מוסר" התפרסם במחצית הראשונה של המאה הי"ח, הרבה שנים בטרם נוסד הדפוס העברי הראשון בבבל ( 1863 ). עזרא הבבלי שלח את ספרו על-ידי שיירה לקושטא, בה היה בית דפוס עברי חשוב. רצה הגורל והספר הגיע ליעדו ואף נדפס, שלא כספרים אחרים שאבדו או נשדדו בדרכיהן של השיירות, ולא נודע כי באו לעולם.
עשירה היא לשונו של עזרא הבבלי, ודי לעיין בהערותיו כדי להיווכח בבקיאותו במקורות מהם שאב לשון זאת. הוא הכיר את המקרא והתלמוד על בוריים, והוא שלט בארמית עד כדי כתיבה פיוטית חרוזה ושקולה בה, שאותה הוא שילב בהקדמתו הלירית לספרו.
העברית בזמן חיבור "ספר תוכחות מוסר" לא הייתה שפה חיה ומדוברת שעזרא הבבלי שמע סביבו, אלא בעיקר שפת חיבורים והתכתבות בין מלומדים וחכמים. עזרא הבבלי עשה בלשון העברית הכתובה, שהייתה שפת לימוד ותפילה,מעשה ידי אומן,שמסריו דוחפים אותו לתור אחר כמעט כל אוצרות הלשון העברית הכתובה ולעצבם בדרך השובה את הלב. הוא ידע להשתמש בעושר של הלשון הקדושה והאהובה עליו, כדי להמחיש לפנינו עולמות שונים, דוגמת עולמם של רשעים ועולמם של צדיקים, העונג הנכון לחוזרים בתשובה והייסורים של אלה שלא יעשו כן .
פרופסור לב חקק מפליא בניתוחיו הלשוניים: תשומת לבו של עזרא הבבלי ללשון פיוטית, עשירת ציורים, אינה גורמת לו לאבד - ולו לרגע - את התמקדותו בתוכחות המוסר שלו, וגם ההיפך הוא נכון - מגמותיו החינוכיות אינן מפריעות לו להתמקד בצורות השיריות העשירות שלו. הבאת תשומת-לב החוקרים והקוראים של ספרות ספרד והמזרח לספר זה היא צעד חשוב לקראת הבנה נכונה של הספררת והתרבות של יהודי המזרח תחת שלטון האיסלאם. לפנינו ללא ספק יצירה עזה וברורה בתכניה ומרשימה בכליה הספרותיים, ואם יובא הספר לידיעת הקהל הוא יכול להגיע לתפוצה גדולה גם מפאת תכניו וגם מפאת צורותיו הלשוניות, ולהפוך לספר שרבים יקראו בו בשקיקה.
הספר מרתק: תוכחותיו של הבבלי יפות לכל דור ולכל שעה. בדומה לשירת המוסר הערבית התקנית והעממית באמצע המאה הי"ח בארצות ערב, מזהיר המשורר היהודי ב"ספר תוכחות מוסר" מפני לשון הרע, רשעות, קנאה, ניבול פה, גאווה, התמכרות לשיכר ולתאוות שונות, כניעה ליצר הרע, ועוד. לקורא המתעניין בערכים ובמוסר ספר זה יהיה אוצר, והוא גם ימצא עניין והנאה בהיבטים שיריים צורניים, בעושר לשון ובתבניות משקל וחריזה. ישנה כאן, למשל, השפעה של השירה הערבית העממית הידועה בשם ?עתאבה" (תוכחה), שבה יש שימוש בחריזה חוזרת אחת במשמעויות שונות המהוות לשון-נופל-על-לשון. יש לצפות שהקורא ייהנה מהשפעות ערביות כאלה, ועושר הציורים והמצלול ישאב אותו אל הספר כאבן שואבת. בצדק מצביע פרופי לב חקק על האקטואליות המוסרית של חלקים רבים של ספר זה גם בימינו. כך, למשל, פרופי חקק כותב לגבי התוכחה השישית: ?נדמה כאילו עזרא הבבלי כותב על מכורים ומתמכרים ... באחד מכרכי העולם בתחילת המאה העשרים ואחת ... "
במבואו החשוב והיסודי לספר פורש לב חקק יריעה מרשימה של נושאים, ומציג אותם בדרך בהירה, המקרבת את הספר לכל נפש. הוא עוסק בתחומים מתולדות הדפוס העברי במזרח, תולדות יהודי בבל, תולדות הספרות העברית, היצירה העברית בבבל, הז'אנר של ספרות דידאקטית, אומנות השירה, הלשון העברית לדורותיה, ועוד. הוא עושה זאת במיומנות רבה, תוך שהוא נצמד אל הספר וענייניו ותוך שהוא נמנע מכל יותרת דיבור.
הוא שם את עצמו במקומו של הקורא המשוער הצפוי, ומבקש להשיב על שאלות שצפוי שיתעוררו אצלו, דוגמת השאלות הבאות : מיהו עזרא הבבלי? מה היו פני תקופתו בבבל? מה הודפס באותה תקופה בבית הדפוס הגדול שבו הודפס ?ספר תוכחות מוסר" - היכן וכיצד נפגשים ?מסילת ישרים", שנכתב באירופה בערך באותה תקופה, ו"תוכחות מוסר"? מה ומי עולה על הדעת בספרות העברית בכלל ובספרות של יהודי בבל בפרט באותה תקופה? מהי תמצית כל תוכחה ותוכחה? כיצד משפיעה הדידאקטיות של הספר על צורותיו? כיצד משתלב ?תוכחות מוסר" ברוחה של ספרות המוסר? מהי אומנות השירה של עזרא הבבלי כפי שהיא משתקפת בספרו? מהן שכבות הלשון של הספר?שאלות אלו ואחרות מציג פרופי לב חקק במבואו ומשיב עליהן אחת לאחת. בבואו לתאר את אומנות השירה בספר מציג הוא בפני הקורא בתמציתיות רבה אמצעים ספרותיים שונים, ומדגים כיצד השתמש הבבלי בשלל אמצעים אלה ביצירתו - מבנה, חרוז, משקל, צימודים, דימויים, חזרה, פתגמים, משלים, הגזמה, ויכוח ועוד. המבוא כתוב בלשון חסכנית ובהירה, והייתי אומר אפילו מדבקת את הקורא בטון המתפעל מ"ספר תוכחות מוסר".
פרופ' לב חקק, המביא לקורא את ?תוכחות מוסר" במהדורה הרבה יותר קריאה מאשר המהדורה המקורית, מעיר בצניעות במבוא הערות המשוות מהדורה זו למקור. רק הקורא השם עמוד מול עמוד - מקור כנגד דוגמת הנוסח המתוקן שפורפי לב חקק נותן בידינו - יכול לעמוד על השקידה ומלאכת האהבה העצומה שהושקעו בספר שירי גדל כמות ורב איכות זה. ואין במילה ?עצומה" כדי הגזמה כאן. מלבד המרתו של הניקוד החלקי המשובש בניקוד מלא ומתוקן, היה צורך להתמודד עם האחדת הכתיב של הספר, פענוח הדפוס במקומות שונים בטכסט, החלטה כיצד לקרוא מילים לא מנוקדות שניתן לקראן בדרכים שונות, פענוח הערות לטכסט, הפניות למקורות ועוד ועוד. הכנת הטכסט לדפוס במהדורתו החדשה, אותה לקח פרופ' לב חקק על עצמו תוך שנסתייע ב"גופנה", היא תובענית עד מאוד.
פרסומו של ספר זה הוא פרק נוסף נפלא בחשיפתם של אותם אוצרת רוח שלנו, שנעלמו מעיני הקוראים והחוקרים, ובזכות חוקרים כפורפ' לב חקק הם מתגלים לפנינו בכל יפעת לשונם. ספר זה ידבר אל לב קוראים מסורתיים וחילוניים, חוקרים ותלמידים, שוחרי מוסר ואוהבי ספרות, יוצאי המזרח הכמהים לדעת על מורשתם והשמחים על התגלותה נדבך אחר נדבך, וקוראי ספרות עברית באשר הם, הנהנים מעושר לשוני המשולב גם ברוח דידאקטית והבלטת הערכים המרכזיים ברוח ישראל סבא. הטכסט העשיר והצגתו במבוא בהקשרים ההיסטוריים, האסתטיים והתרבותיים שלו, מהווים שילוב מעולה של ספר, שידבר אל לב הקוראים במשך שנים רבות.
הספר ישמש מקור חדש חשוב מאוד לחקר תולדות הספרות העברית במזרח. הוא גם ישמש כמבוא חשוב ומאלף להיסטוריה של השירה העברית באשר היא. הספר בעריכתו והקדמתו של פרופ' לב חקק ראוי להיות אחד מספרי היסוד במדעי היהדות על השירה העברית בכלל והשירה של יהדות בבל בפרט.
מאת פרופ' שמואל מורה
